תערוכתה של כרמלה רמתי, "פיסול – מרחב פרטי", תיפתח בגלריה שורשים, תל-אביב, ביום ו' 4.5.07, בשעה 12:30 ותימשך עד 23.5.07.
בתערוכה, המסכמת 7 שנות פעילות אינטנסיבית, מציגה רמתי כ-20 פסלים יצוקים ברונזה, הנוגעים בסוגיות היותה אישה, אם וסבתא, כמו גם גוף האשה, זוגיות, אהבה ואמהות.
את דמויותיה, יוצרת רמתי מחומר. היא מעצבת, מעבה, גורעת, מכופפת ומחליקה את המודל שיצרה, את התוצאה הסופית היא יוצקת בברונזה ולעיתים באבן שנטחנה עד דק.
הנשים, אותן מפסלת רמתי הן חופשיות, נועזות ובטוחות בעצמן, כמותה-אישה עצמאית, אשר בחרה לעסוק בפיסול לאחר שנים בהן עבדה כגננת בכירה.
הפסלים המורכבים ממספר דמויות, מתמקדים במשולש ההתייחסות הראשוני והקרוב של האישה, עפ"י כרמלה רמתי: בן הזוג, הילד ונשים אחרות. היחסים עם בן הזוג והילד מתוארים כסימביוטיים, בלתי ניתנים להפרדה, צומחים זה מזה ועוטפים זה את זה.
בפסל "הנשיקה" (2002), למשל, הגבר והאישה חולקים את אותן הזרועות, ואילו בפסל "אם וילד"(2001), הילד טבוע בגופה של האם, כמעט כמו העובר ברחם האישה בפסל "התעברות" (2004).
נשים אחרות, לעומת זאת, הן חברות קרובות ושותפות-גורל. הפסל "מחווה למאטיס" (2005) מתאר אותן כדומות מאוד, עד כדי זהות, אוחזות זו בידי זו ליצירת מעגל מושלם, סמל לאחווה והרמוניה.
שתי קבוצות פסלים נוספות עומדות גם הן במרכז יצירתה: חיות (לרוב ציפורים) וילדים. הציפורים מסמלות את החופש, היכולת לחלום, לפרוש כנף ולעוף אל מחוזות-חפץ נפשיים. בפסל "חיזור" (2004), המתאר חיזור בין שני יונים, הן גם מטאפורה לאהבה בין בני זוג, המחשה פלסטית לביטוי "אוהבים כמו זוג יונים". בפסלי הילדים באים לידי ביטוי התום ושמחת החיים. סמל המעגל, השלמות וההרמוניה, מופיע גם בהם ("שובבות", 2002, "הקפיצה", 2002), יחד עם השאיפה להגביה עוף ("השמים הם הגבול", 2004)
סגנון עבודתה של רמתי הוא פיגורטיבי. היא נוהגת לספר סיפור באמצעות פסליה ולהעביר תחושות ורגשות. פסליי הנשים שלה מופשטים יותר. עקב היותה אישה דתית היא מקפידה להתרחק מפיגוריזציה של דמות האישה, היא מוותרת על פרטים מזהים של אברים אינטימיים ופנים, לטובת מחוות של תנועה דינאמית וזרימה.
כרמלה רמתי עבדה רוב חייה עם ילדים כגננת בכירה. במסגרת עבודתה עם הילדים התנסתה בטכניקות פיסול בסיסיות, בעיקר כדי להמחיש דמויות שונות בהצגות לילדים.
מאוחר יותר, כשלמדה במדרשה למורים לאמנות, במסגרת שנת שבתון, היא נחשפה גם לאמצעי ציור שונים, אך הפיסול היווה את מוקד העניין שלה בלימודים, והיא למדה שם טכניקות פיסול מורכבות יותר.
עם פרישתה מעבודתה במערכת החינוך, היה אך טבעי שתתמסר לאהבתה הגדולה – הפיסול. הפסלים הראשונים תיארו, כמובן, דמויות של ילדים, שנעשו בחמר ונוצקו בברונזה. פסלים אלה הוצגו בתערוכתה הראשונה בגלריה "אופיר" בתל-אביב.
רמתי המשיכה משם אל דמויות נוספות, דמויות בוגרות יותר, נשיות בעיקר, אך גם זוגות, ולצידן פסלי עופות כגון יונים ונשרים. בתערוכתה הנוכחית, בגלריה "שורשים" בתל-אביב, היא מציגה סיכום ראשון של עבודות יצוקות בברונזה ובאבן, המספקים הצצה אל מקורות העניין העיקריים שלה: נשיות ואימהות, זוגיות, ילדים וציפורים. הפסלים מייצגים אופני חיפוש שונים של האמנית אחר נושאים ואמצעי הבעה ייחודיים לה.
גלריה שורשים, כיכר הבימה 2, תל אביב, 03-6853553
שעות פתיחה:
ימים א'-ה' 10:30-19:30
יום ו' 10:30-13:30
מוצ"ש – בתיאום מראש